פסק-דין בתיק ת"א 20149-06-12

מבוא, הצגת המחלוקת וטענות הצדדים:

1.         תביעה, בגדרה עותרת התובעת - חברה המספקת צינורות, לחייב את הנתבעים לשלם לה      סך 92,000 ש"ח- סכום החוב שנותרה הנתבעת מס' 1 (להלן: " הנתבעת" או "החברה") חייבת לתובעת בגין סחורה שרכשה בשנת 2010. התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת לשלם את סכום חובה, עפ"י המוסכם ביניהן, ומבקשת לחייב את הנתבע מס' 2 (להלן: " הנתבע")- בעל המניות והמנהל בנתבעת, לשלם את סכום התביעה מכח ערבותו האישית שניתנה בעל-פה, מכח הרמת מסך ההתאגדות ומכח ייחוס חובות החברה- הנתבעת לנתבע לפי עילות מדיני החוזים ומדיני הנזיקין.  

2.         בכתב תביעתה, טוענת התובעת כי בשנת 2010 סיפקה היא לנתבעת סחורה לפי הזמנת הנתבעת - חברה המנהלת חנות לציוד חשמל, וכי לאחר פירעון חלק מן התמורה נותרה הנתבעת חייבת לתובעת סך 92,000 ש"ח ובגין חוב הנתבעת משכה היא המחאות מעותדות, שחוללו באי-פרעון והוחלפו בהמחאות אחרות שאף הן חוללו. עפ"י כרטסת שצירפה התובעת לתביעתה, נותרה הנתבעת חייבת סך 92,600 ש"ח, כאשר בידי התובעת שמונה שיקים על סך כולל של 85,000 ש"ח. שיק אחד מסדרת השיקים הנ"ל הופקד בבנק וחזר מן הסיבה "ניתנה הוראת ביטול".

3.         באשר לתביעה כנגד הנתבע, טוענת התובעת, כי הנתבע הוא ששלט בנתבעת באופן בלעדי, ועשה שימוש במסך ההתאגדות של החברה כדי להונות את נושיה, שכן לאורך תקופת ההתקשרות, לא הזכיר הנתבע בפני סוכנת המכירות עימה היה בקשר, שהחברה מצויה בקשיים כלכליים וכי לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה, ותחת זאת ביקש הנתבע מן הסוכנת להמשיך לספק את הסחורה, תוך שהוא מבטיח כי תמורת הסחורה תיפרע במלואה.

4.         התובעת מוסיפה וטוענת כי הנתבע ידע או היה עליו לדעת, בעת רכישת הסחורה מן התובעת, כי הנתבעת לא תוכל לפרוע את תמורתה, ולפיכך מדובר בנטילת סיכונים לא מחושבים אגב סיכון כספי התובעת, דבר המצדיק הרמת מסך ההתאגדות בין הנתבעת לבין הנתבע. הא ראיה לכך - שיקים שמשכה הנתבעת חוללו באי-פירעון, וגם לאחר שהוחלפו -  חוללו השיקים המוחלפים באי פרעון.

5.         עוד טוענת התובעת כי הנתבע התחייב בפני הסוכנת כי הוא יפרע את מלוא חובות החברה, ולפיכך עותרת התובעת לחייבו בסכום התביעה מכח ערבותו.

6.         לטענת התובעת, יש לחייב את הנתבע בסכום התביעה מכל סעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מאחר והנתבע עיוול כלפי התובעת עוולת התרמית, כאשר הציג בפני התובעת כי החברה - הנתבעת תוכל לפרוע את חובותיה, מקום שהוא ידע היטב כי הנתבעת לא תוכל לעשות כן. בנוסף, לטענת התובעת פעל הנתבע בחוסר תום לב ובגין כך יש לחייבו בתשלום מלוא סכום התביעה.

7.         הנתבעים כופרים בטענות התובעת; באשר לקיומו של חוב, טוענים הנתבעים כי הנתבעת לא נותרה חייבת לתובעת מאומה. עפ"י כתב ההגנה, הזמינה הנתבעת בחודש 3/2012 מן התובעת סחורה ובגין כך משכה שמונה שיקים שהעתקיהם מצורפים לכתב התביעה, אולם משהפרה התובעת את התחייבויותיה ולא סיפקה את הסחורה, ניתנה הוראת ביטול לגבי שיקים אלה, ולפיכך אין התובעת חייבת סכום התביעה, לא כל שכן סכום השיקים המוחזקים בידי התובעת - שתמורתם נכשלה (סעיפים 6 ו- 7 לכתב ההגנה).

8.         באשר לטענת התובעת כי שיקים אלה ניתנו לפירעון חוב קיים, טוענים הנתבעים כי ביום משיכת השיקים לא היתה הנתבעת חייבת לתובעת מאום. לטענתה, חוב קודם בגין סחורה שרכשה הנתבעת מן התובעת נפרע במלואו (סעיף 7 לכתב ההגה).

9.         הנתבעים צירפו לכתב הגנתם כרטסת נגדית, בה מופיעה יתרת חובה של הנתבעת ע"ס 71,771 ש"ח כאשר בכרטסת מופיע כי נמסרו לתובעת שיקים, ונותר חוב לזכות התובעת ע"ס 71,771 ש"ח. שיקים אלה, כך עפ"י הנטען, נפרעו במלואם והשיקים המוחזקים היום בידי התובעת הם שיקים שניתנו כמפרעה ע"ח סחורה שאמורה היתה התובעת לספק, ומשלא סופקה הסחורה, ניתנה הוראה לביטול השיקים.

10.        באשר לטענות כנגד התנהלות הנתבע, טוענים הנתבעים כי הנתבע ניהל את הנתבעת באופן תקין ובתום לב (סעיף 18 לכתב ההגנה), כי לא התקיימו התנאים להרמת מסך ההתאגדות בין הנתבעים, וכי הנתבע מעולם לא התחייב לשלם את חובות החברה באופן אישי והימנעות התובעת מלהחתים את הנתבע על כתב ערבות, מפריכה את טענות התובעת (סעיף 20 לכתב ההגנה).

המחלוקת:

11.        המחלוקת בין הצדדים נחלקת לשתיים:

א.         האם נותרה הנתבעת חייבת לתובעת כספים בגין סחורה שסיפקה לה, וככל שנותרה הנתבעת חייבת סכומי כסף לתובעת - מהו גובה החוב.

ב.         האם הוכיחה התובעת עילה לחייב את הנתבע בחובות החברה; לאמור, האם הוכיחה התובעת כי הנתבע ערב אישית לחובות החברה, או האם הוכיחה התובעת כי יש עילה להרמת מסך ההתאגדות בין הנתבעים, או האם הוכיחה התובעת עילה חוזית או נזיקית מכוחה ניתן לחייב את הנתבע לשלם לתובעת את סכום התביעה.

12.        נדון בשאלות הנ"ל, לפי סדרן.

הראיות

13.        מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר ערן פרידמן- מנהל השיווק אצל התובעת (להלן: " מר פרידמן") אשר נחקר על תצהירו. מטעם הנתבעים העיד הנתבע.

הכרעה: